בואו כפי שאתם, בדיוק בדיוק כפי שאתם.
לפני פרשנויות של נכון ולא נכון, טוב ורע,
יש קודם כל את מה שיש, ברגע זה.
זוהי עובדה.
מעבר לכל שפיטה ותווית או הגדרה.
איני שואף לתקן אתכם מפני שאינני סבור שאתם מקולקלים.
איננו מקולקלים כלל וכלל, רק קצת מבולבלים, לפעמים.
קצת לא יודעים או בטוחים להיכן ללכת ובעיקר רוצים שלא להרגיש לבד,
עמוק בפנים פשוט רוצים לחזור אל האחד.
כל שאני רוצה הוא להיות אתכם,
איפה שקשה לכם להיות עם עצמכם.
להיווכח ביחד שאפשר ומותר.
גם היום וגם מחר.
לתמוך ולהקל על הנוכחות כאן ועכשיו, ועכשיו.....ועכשיו..... (:.
מה שנוכח כרגע מבקש את תשומת ליבנו, את ההסכמה לפגוש אותו.
והוא יבקש אותה עד שיקבל אותה.
כשיקבל אותה, יבוא על סיפוקו ויפנה מקומו מרצונו וללא מאמץ.
כל ניסיון לנסות לשנות או לתקן אותו, מבלי קודם כל לתת לו להיות,
מבלי ציפייה שישתנה, אי פעם, הינו מאמץ מיותר בעיניי.
הרעיון הוא ללמוד ולאפשר דרכי מחשבה והרגשה חדשות, מתוך כבוד למה שקיים בכל רגע נתון ומתוך הבנה שאם משהו קיים במערכותינו אנחנו עדיין נזקקים לו. הוא עדיין משרת חלק מסוים בנו או מגן על משהו שאנחנו מאמינים בתוך תוכנו שלא נוכל להגן עליו באופן מודע.
גם כשנענה למקום או הדפוס או התכונה בנו שאיננו אוהבים על הצורך שבגללו הם קיימים, ונגיע סוף סוף לנחלה אותה ביקשנו - להשתחרר מהתקיעות שיצר בחיינו, נגלה שכעת יש משהו חדש שהיינו רוצים לשפר.
המטרה אינה להגיע ל -"שם".
המטרה היא להכיר בכך ש"כאן", שלם בדיוק כמו "שם"
ובכך להסכים להיות כאן ולשמוח על האפשרות לנוע ל - "שם".
לשמוח על עצם האפשרות ליצור תנועה, גם אם היא לא יצרה תוצרים בשטח, עדיין.
ה"שם", מופיע ונעלם, ההליכה בדרך איתנו כאן לעולם.